כל יום עוברת מחשבה על איך להתיישר קו ישר הוא אי של יציבות שרק לא נתפרק או נשבר שנשאר שלמים ואז הכל כבר יתחבר אבל כולנו פה חיים בין המשבר אל המשבר בין קוים עולים יורדים, בין שמש לבין כפור כל יום חדש שרק מתחיל הוא יום שלא יחזור וגם אם התמהמנו לאורך השנים כל מה שכבר עברנו חרוט עמוק בפנים כל הטעויות, הנסיונות ואינספור נתונים איתם נמשיך וננסה לחלום ולהחלים ואין זמן מאוחר מידי לרצות ולהגשים ואל לנו להסתובב כל רגע לאחור גם אשת לוט קפאה כמלח ושוב לא תחזור ויש יופי בכל סדק דרכו מציץ האור כל מהמורה וכשלון מלמדים שיעור וכשתגיע הצלחה נבין כל כך ברור שבלי קווים משתוללים בעליות וירידות לא יהיו לנו פסגות מהן נביט בהשתאות אל השדות וכשיגיע זמן להפרד משלל קוים ותהיות או אז יגיע קו ישר ! שלום להתראות ...